בטוח לאומי-משרד ראשי נ' מקום בטבע לארועים בע"מ ואח'

פסק דין

תביעת שיבוב נזקי גוף, שהוגשה על ידי התובע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), להשבת דמי פגיעה, קצבאות ניידות ונכות מעבודה בסך של 279,222 ₪, ששילם ועתיד לשלם המל"ל בגין תאונה מיום 30.6.03 שארעה למר דורון רוני (להלן: "הנפגע"), במהלך חתונתה של בתו שהתקיימה בגן אירועים שהיה בבעלותה ו/או בהחזקתה של הנתבעת 1. הנתבעת 2 הייתה במועד הרלוונטי המבטחת של הנתבעת 1.

ההודעה לצד השלישי כנגד "תמם ניהול אירועים ושירותי כ"א בע"מ" אשר במועד הרלוונטי סיפקה שירותי ניקיון וכח אדם לנתבעת 1, נמחקה ביום 26.1.09 בהסכמת הנתבעות והצד השלישי, ללא צו להוצאות.

לפי הנטען בתביעה, עת רקד הנפגע עם אחותו על רחבת הריקודים אשר הייתה חשוכה, רטובה ומלאה שברי זכוכית, קרח וחלקי פירות, החליק על אחד ממפגעים אלו (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבל הנפגע, לטענת המל"ל, באגן, ברגלו הימנית ובברכו הימנית.

הנפגע הגיש כנגד הנתבעות תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה במסגרת ת.א. (מחוזי חי') 847/05, אשר הגיעה אל סיומה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 11.3.08 על ידי כב' השופט גריל, לפיו הנתבעות תשלמנה לנפגע סך כולל של 733,281 ₪ "לפנים משורת הדין ובלי להודות בחבות" (סעיפים 2-1 להסכם הפשרה). כן הוסכם כי הסכום לעיל ישולם לנפגע "לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות המיטיבים למיניהם בעבר, בהווה, ובעתיד-בגין התאונה הנ"ל, למעט בגין תביעת המל"ל בעבור התגמולים שיפורטו להלן בסעיף 7א'." (סעיף 4 להסכם הפשרה). סעיף 7א' להסכם הפשרה קובע כדלהלן:

"התובע מצהיר כי פנה למוסד לבטוח לאומי מחלקת נכות כללית, נקבעה לו נכות בשיעור 50%, וכן נקבעה לו דרגת אי כושר זמנית בשיעור 75% עד ליום 31.12.08, ובהתאם הוא מקבל קצבה חודשית. כמו כן פנה למחלקת ניידות והוא קיבל, מקבל ויקבל קצבה ששוויה המהוון עומד על 68,702 ₪.

למען הסר ספק יובהר כי הסכום אשר ישולם לתובע כאמור בסעיף 1 לעיל הינו מעבר לתגמולי המל"ל ממחלקות נכות כללית וניידות אשר קיבל, מקבל ויקבל התובע."

בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 11.5.10 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"אנו מסכימים כי הנזק שנגרם לנפגע עומד על סך של 279,222 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

יש מחלוקת בעניין האשם התורם, כאשר לטענת המל"ל יש לייחס אשם תורם בשיעור המקסימלי של 15% ואילו הנתבעים טוענים שיש לייחס אשם תורם בשיעור של 40%.

אין מחלוקת כי הסכומים ששולמו על ידי המל"ל מסתכמים בסך של 279,222 ₪.

לצורך מתן פסק הדין בית המשפט יצא מנקודת מוצא שהבר האקטיבי והאירוע כולו הוזמן על ידי הנפגע ובית המשפט יתן את פסק הדין בהתבסס על ממצא עובדתי זה ועיון בתמונות הצבעוניות של מקום האירוע המצויות בתיק 847/05.

הצדדים יטענו בע"פ על בסיס העובדות המוסכמות דלעיל.

הסכמה זו כפופה לאישור הנתבעות שתמסר בתוך 30 יום מהיום."

הסכמת הנתבעות ניתנה וסיכומי הצדדים הוגשו בסופו של דבר בכתב.

המל"ל טען בסיכומיו כי לאור נסיבות התאונה אין לייחס לנפגע אשם תורם כלשהו ביחס לתאונה. לחלופין – יש להעמיד האשם התורם בשיעור מקסימאלי של 15%. לטענת המל"ל, לא הובאה כל ראיה, לרבות אופן וצורת הריקוד, המעידה על אשם תורם שהביא למעידת הנפגע ולנפילתו.

המל"ל הוסיף וטען כי הנפגע רקד ברחבה המיועדת לריקודים בלבד ואמורה להיות נקייה מכל מפגע ומטרד, כגון: אוכל, לכלוך, שמן ורטיבות. לכן, המפגעים שהיו על רצפת רחבת הריקודים הינם סיכון בלתי רגיל, בפרט לאור החשיכה ששררה ברחבת הריקודים, ולא היה על הנפגע לצפותם. לא מתפקידו ומחובתו של הנפגע לבדוק תוך כדי הריקוד את הרצפה, ואין ביכולתו לצפות כי יחליק במהלך הריקוד.

המל"ל טען כי הנתבעת 1 כבעלת אולם אירועים חבה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי האורחים באירועים המתנהלים בשטח האולם. חובה זו מתבטאת בהסרת מכשולים בשטח האולם שיש בהם להוות סכנה לנפילת מי מן האורחים, או במיקום ציוד נחוץ לאירוע באופן בטיחותי, ולא באופן המסכן את האורחים בעת האירוע. אולם, הנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי הנפגע שהיה אורח בחתונה.

הנתבעות טענו בסיכומיהן כי יש לייחס לנפגע אשם תורם בשיעור של 40% לפחות, שיעור אשר מיטיב עם הנפגע ו/או עם התובע. לטענת הנתבעות, התאונה לא ארעה בשל הנסיבות שנטענו בכתב התביעה, אלא בשל חולי ומגבלות שונות (בהן ליקויים נוירולוגיים, בעיות בברך, ליקויים מולדים בכף הרגל) שמהן סבל הנפגע עובר לתאונה, כפי שנלמד ממסמכים שצורפו לסיכומי הנתבעות. הנתבעות טוענות כי מגבלות אלו השפיעו על יציבתו של הנפגע בעת החתונה.

הנתבעות הוסיפו כי גרסת הנפגע באשר לנסיבות ההחלקה, עלתה לראשונה רק בכתב התביעה, כאשר בגיליון חדר המיון לא נרשם כי הנפגע החליק בגין מפגע כלשהו, אלא נרשם מפי הנפגע כי נפל לאחר ביצוע תנועה סיבובית בעת ריקוד בחתונת בתו.